במהלך התפשטותו של זן האומיקרון, הממשלה החליטה להקל עם בידודי ילדים זאת בהתאם להמלצת וועדת המומחים, ואולם גם אחרי שוועדת המומחים שינתה דעתה, האם במקרה כזה – שבנפשות עסקינן – יש להישמע להנחיות הממשלה?
מאמר זה יעסוק בתוקפן ההלכתי של "תקנות לשעת חרום" ובחובה ההלכתית להישמע להן.
לקורונה תוצאות חברתיות וכלכליות קשות שגוררות הפרה של חוזים והתחייבויות, ונשאלת השאלה: על מי מן הצדדים לשאת בהפסד הנובע מאי קיום החוזה?
הדרכותיו של רבי עקיבא איגר לגבי החובה לציית להוראות הרופאים והעצה להימנע מדאגה ומעצבות.
אחת השאלות ההלכתיות שעולות בתקופת הקורנה היא האם מותר להוציא מבית הכנסת את ספר התורה למניינים שבמרחבים הפתוחים.
קווים מנחים להתמודדות לאומית ראויה עם הנזקים הכלכליים של משבר הקורונה ודיון בסוגיות ערכיות שונות מבחינה תורנית
במאמר זה נבקש לעסוק בסמכות הממשלה בתחום הגבלת חופש תנועתם ועיסוקם של האזרחים לצורך שמירה על בריאות הציבור ע"פ ההלכה.
השאלה שנדון בה להלן היא: האם מעמדו הרוחני של אדם מחייב אותו ליתר השתדלות ויתר זהירות, או דווקא ליתר ביטחון שבוודאי לא תגיע אליו הרעה, ולכן ימשיך בעשייה, בתפילה ובתורה כדרכו.
בעקבות חדירת נגיף הקורונה למדינת ישראל ולמדינות שונות בעולם, החלו להתפרסם צווי בידול חברתי והרשויות הפעילו אכיפה מסוימת של ההנחיות, באמצעות פקחים, שוטרים, קנסות ועוד.
המאמר עוסק בשאלה: במשבר הקורונה שהמדינה נתונה בו ננקטה דרך פעולה מסוימת. האם זו הדרך הנכונה מבחינה הלכתית?
בתמיכת משרד התרבות והספורט
