פורסם בגליון 138 שבט תשפ"ג
ברצוננו להתמקד בטיעון אחד שמוזכר בפי רבים לפטור תלמידי ישיבה מגיוס, שנסמך על דברי הרמב"ם בסוף הלכות שמיטה ויובל (פי"ג הלכות י-יג).
בשנים האחרונות, ובעיקר בעקבות 'פקודת השירות המשותף', שב ופרץ ויכוח סוער בחברה הישראלית בכלל ובחברה הדתית-לאומית בפרט סביב הנושא של גיוס נשים לצבא, ובייחוד לתפקיד קרבי.
הצבא חותר תחת היסודות הבסיסיים ביותר של הזכות לחירות, והם חופש העיסוק וחופש התנועה, ולעיתים גם תחת הזכות הבסיסית ביותר – 'הזכות לחיים'.
אחד מהתחומים שבהם ראה הרב קוק חובה לעסוק היה נושאים שלטוניים הקשורים ליהודי המדינה. אחד הנושאים שעמדו על הפרק היה גיוס רבנים ובני ישיבות לצבא האנגלי.
בעת מקרי אסון במדינות שונות בעולם נוהגת מדינת ישראל לשלוח משלחת סיוע הכוללת צוותים של חילוץ ואיתור, צוות רפואי וכן ציוד.
על ההכרעה ההלכתית הגורסת כי מלחמות ישראל של העת החדשה, מעת קום המדינה ומעט קודם לכן, מוגדרות 'מלחמת מצוה'
הסברת 'תכנית פינוי החללים' המוגשת על-ידי גורמי הרבנות הצבאית כחלק מתכנית לחימה, ועיסוק בדילמות שונות הנוגעות לזיהוי ופינוי חללים
דיון הלכתי בנושא- לחימה שנעשית אל מול אוכלוסייה מעורבת, חיילים ואזרחים הנמצאים במתחם אחד ומעורבים אלה באלה.
דיון הלכתי במגוון תרחישים שונים הנוגעים למימד הנפשי במלחמה. תרחישים אלה, מהם שנוגעים ללוחם עצמו, מהם שנוגעים לעורף האזרחי ומהם שנוגעים לשאלת היחס לאויב
בתמיכת משרד התרבות והספורט
