גילוי דעת פרשת וישלח
מלך שמחל על כבודו אין כבודו מחול, ומבארים האחרונים שזה משום שכבוד מלך ישראל הוא כבוד ה', ואין המלך רשאי למחול על כבודו של ה'.
ה' מברך את יעקב בברכת "גּוֹי וּקְהַל גּוֹיִם יִהְיֶה מִמֶּךָּ וּמְלָכִים מֵחֲלָצֶיךָ יֵצֵאוּ". חלק מכבוד עם ישראל הוא שיש להם מלכים. המדרש על פרשתנו אומר שבגלל שמונה פעמים שיעקב קרא לעשו אדוני, קדם עשו והעמיד שמונה מלכים לפני ישראל.
כבוד ישראל הוא המלך. תוס' אומרים שכבוד המלך הוא כבודם של ישראל. מלך שמחל על כבודו אין כבודו מחול, ומבארים האחרונים שזה משום שכבוד מלך ישראל הוא כבוד ה', ואין המלך רשאי למחול על כבודו של ה'.
נשאלת השאלה מהי אותה מלכות שהיא כבוד ישראל? האם דוקא שלטון מלוכני, או שכל שלטון שעומד על ישראל הוא המצוה, והוא כבוד ישראל, שלא תהיה עדת ה' כצאן אשר אין להם רועה, ושלא יעשו איש כל הישר בעיניו כפי שהיה כשלא היה מלך בישראל?
בכמה מקומות בגמ' (ראה למשל יומא עג: סנהדרין טז זבחים קב. ירושלמי סנהדרין א ג) אנו מוצאים שמשה ויהושע נקראו מלכים. מכאן שכל השולט בעם הוא מלך. מטרתה של מצות מלך הוא שיהיה שלטון על ישראל, ובכך יהיו ישראל אומה מוגדרת ומסודרת, הלוחמת ועומדת על שלה. אומה שיש בה סדר ומשפט.
גם הרמב"ם אומר בכמה מקומות (מלכים א ג, סנהדרין יח ו) כדבר פשוט שיהושע הוא מלך. יהושע לא נמשח ולא קִבל את המלוכה לבניו אחריו. במה אפוא הוא מלך? בכך שהוא השולט בישראל.
כך כתב גם קול מבשר א עו ב, והביא את הראיות שהבאנו כאן. וראה בית מרדכי א פג, שפשוט לו שלמדינת ישראל יש דין מלך והוא כלל לא דן בכך. הוא דן בשאלה האם דינם כדין מלכי בית דוד או כדין מלכי ישראל.
הר"ן בדרשה ז אומר שמלכות חשמונאי לא היתה מלכות כי היתה כפופה למלכי הגויים. מדבריו אפשר ללמוד שלדעתו מצות העמדת מלך היא מצוה להשיג עצמאות ולא להיות כפופים לגויים.
אמנם, אברבנאל אומר בפירוש שמלך הוא שלטון מלוכני. אבל הוא סובר שאין מצוה להעמיד מלך ועדיף דוקא דמוקרטיה. אז הלכה למעשה גם הוא מסכים לנ"ל.
ויש חולקים. לפי כלי יקר שלטון דמוקרטי אינו מלכות, כי הוא ירא מהעם ולא העם ירא ממנו. ואילו המצוה היא שתהיה אימת המלך עלינו. מאידך, קרן אורה אומר שהעם יכול להוריד את המלך מגדולתו. הוא אומר זאת על כל מלך. מכאן שהוא ודאי יחלוק על דעת הכלי יקר. לפי דבריו, יש להניח שגם שלטון דמוקרטי יחשב בעיניו כמלכות.
