בניין המקדש לפני העמדת מלך
בכל יום ויום אנחנו מתפללים לבניין המקדש. הרמב"ם מנה את מצוות בניין המקדש כמצווה ציבורית מעשית, תוך שהוא תולה אותה במלך ישראל. השאלה בה דן מאמר זה היא אם קיימת אפשרות הלכתית לבנות את בית המקדש עוד קודם להמלכת מלך? זאת ועוד, האם תיעוד היסטורי מלמד, שבעבר אכן קדם ניסיון בניית המקדש לכינונה של מלוכה?
שאלה המקבלת משמעות-יתר בזמננו היא, האם ניתן לבנות את בית המקדש טרם מינוי מלך על עם ישראל?
מהמקור התלמודי העיקרי (סנהדרין כ ע"ב) עולה לכאורה שיש בכך בעיה:
"רבי יהודה אומר: שלוש מצות נצטוו ישראל בכניסתן לארץ - להעמיד להם מלך, ולהכרית זרעו של עמלק, ולבנות להם בית הבחירה".
משמע, המצוות צריכות להיעשות בהדרגה, והעמדת מלך תחילה. הסבר זה עולה אף מפרוש רש"י (שם), שכתב שהמצוות "תלויות זו בזו לעשותן כסדרן". הרמב"ם, בתחילת הלכות מלכים ומלחמותיהם, פוסק כרבי יהודה, ונראה אם כן שאף הוא סבור שהעמדת מלך צריכה להתקיים לפני בניין המקדש
ההיסטוריה גם היא תומכת בכך. בית המקדש הראשון נבנה בידי שלמה, רק אחר שדוד אביו מונה למלך וביסס את ממלכתו. אף זכריה הנביא (ו, יב-יג) אומר: "כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת לֵאמֹר, הִנֵּה אִישׁ צֶמַח שְׁמוֹ וּמִתַּחְתָּיו יִצְמָח וּבָנָה אֶת הֵיכַל ה'. וְהוּא יִבְנֶה אֶת הֵיכַל ה' וְהוּא יִשָּׂא הוֹד וְיָשַׁב וּמָשַׁל עַל כִּסְאוֹ". תרגום יונתן (שם) מיסב את נבואת זכריה לימות המשיח, ואף מדבריו עולה אפוא שהמשיח הוא שיבנה את בית ה'. הוא שכתב הרמב"ם (מלכים ומלחמותיהם יא, א): "המלך המשיח עתיד לעמוד ולהחזיר מלכות דוד ליושנה לממשלה הראשונה, ובונה המקדש ומקבץ נדחי ישראל".
אלא שיש לתהות בשתיים: א. אכן, מדוע רק מלך יכול לבנות את בית המקדש? ב. האם עם ישראל הקפיד על מינוי מלך ומחיית עמלק טרם בניית בתי המקדש?
ביחס לשאלה הראשונה –
הרמב"ם כותב במורה נבוכים (ג, מה):
"ולזה באה המצוה שלא יבנה בית הבחירה אלא אחר הקמת מלך, שיצוה לבנותו ותסתלק המחלוקת".
לדידו, נחיצות המלך היא לשם מניעת מחלוקת סביב הקמת המקדש. יתכן שכך תוסבר שיטת הרמב"ן(במדבר טז, כא):
"שהיה עונש על ישראל בהתאחר בנין בית הבחירה... ואילו היו ישראל חפצים בדבר ונתעוררו בו מתחילה היה נעשה בימי אחד מהשופטים או בימי שאול, או גם בימי דוד, כי אם שבטי ישראל היו מתעוררים בדבר לא היה הוא הבונה אבל ישראל הם היו הבונים".
משמע שבניין המקדש אינו תלוי במלך שנמשח דווקא, אלא גם שופט ומנהיג שמאחד את ישראל, מחוייב לבנות את בית המקדש.
ביחס לשאלה השנייה –
בזמן בניין בית המקדש הראשון העמלקים עוד היו קיימים. למרות זאת איננו מוצאים שמוטחת ביקורת על שלמה המלך, על שבנה את המקדש בטרם עת. זאת ועוד, בזמן בניין הבית השני, לא זו בלבד שעדיין לא נעשתה מחיית עמלק, אלא שכלל לא ברור אם "חזרה המלוכה לישראל". יתרה מזאת, היו תקופות שעם ישראל ניסה לבנות את בית המקדש השלישי ברישיון האומות (עיר הקדש והמקדש, חלק ה, עמ' ד), ללא מחיית עמלק וללא מלוכה.
ניתן להציע שאולי התלמוד מתאר את המצב האידאלי הרצוי ביותר, הלכתחילאי. ברם, משלא זוכים לכך, הרי שאין מניעה מלבנות את המקדש גם ללא מחיית עמלק והעמדת מלך, ובלבד שעם ישראל הצליח להגיע לאחדות ולהסכמה על בניית בית המקדש.