כחלק מהרצון להשמיד את תרבות ישראל ולבולל את העם היהודי, גזרו היוונים גזרות הפוגעות במשפחה היהודית, ו"כל בתולה הנישאת תיבעל אצל ההגמון תחילה". כנגד גזרות הללו תיקנו חז"ל הלכות שנועדו להבליט את ערכי המשפחה. נרצה במאמר זה להתבונן בהלכה יחודית שנמצאת בחנוכה, ודרכה לבחון את יסודותיה וסודותיה של המשפחה בישראל.
אחת לכמה שנים עולה לכותרות אירוע בו נדרשת מערכת המשפט להכריע בנוגע לגורלו של תינוק ששני זוגות הורים דורשים לקבל אותו לידיהם ולגדל אותו. תקדים לכך נמצא כבר בתנ"ך ב"משפט שלמה", בו טוענת כל אחת מן הנשים כי התינוק הוא בנה. בחודשים האחרונים אנו מלווים אירוע מטלטל, בו הוחלפו מספר עוברים במעבדה לפוריות.
מדוע הארגונים שפועלים לפירוק המשפחה בלחץ מפסיקת בית המשפט לאחרונה המבטלת את צווי האימוץ במשפחה החד מינית. פסיקה זו מחדדת את ההבדלים שבין "משפחה הסכמית" לבין "משפחה-טבעית", ואת המשמעויות העמוקות העומדות בין שני תפיסות עולם אלו, את האחריות המוטלת על מי שמביא ילדים לעולם, ואת זכויות הילד שנובעות מכך.
על אתגר הזוגיות והמשפחה בזמננו
תחושה המלווה רבים היא שרעיון המשפחה נמצא תחת מתקפה. הדבר לא נובע מגחמה של כמה עיתונאים ופרסומאים, ואף לא ממזימות סתר של גורמים הממומנים בידי מדינות זרות. יש לו שורשים תרבותיים עמוקים, אותם עלינו להכיר.
כיצד צריך אפוא לטפל במשפחה? האם בדיני משפחה יש להתחשב בהורים או בילדים? מחבר המאמר עושה סדר בנושא הדיון על התיקונים המוצעים בחוק הורים וילדיהם
כדי להתבונן בעולם יש לדעת להכירו כפי שהוא. החסרון: אנחנו בתוכו, וקשה להתבונן בדבר מתוכו, כי אנו מעורבים.
בעשרות השנים האחרונות, תופס "שיח הזכויות" מקום מרכזי בעולם המערבי כולו, ובעקבותיו גם במדינת ישראל.
השינויים הכלכליים והחברתיים שהתחוללו בעולם בדורות האחרונים לא פסחו על המבנה המשפחתי. במאמר זה ננסה לעורר חלק מהשאלות ההלכתיות והצעת פתרון מעשית לפחות לחלקן (מתוך הספר "ראויים לטוב").
בתמיכת משרד התרבות והספורט
