יציאת מצרים והבחירות
הבחירות מתקרבות ,ואף חג הפסח הבעל"ט, מה ניתן ללמוד מיציאת מצרים על האתוס החברתי של עם ישראל ,ואיך זה קשור לבחירות?
יציאת מצרים היא אחד מבסיסי האמונה היהודית. חכמי ימי הביניים הדגישו את העובדה ש'כרטיס הביקור' של הקב"ה במתן תורה אינו אנכי ה' אלקיך בורא שמים וארץ, אלא 'אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים' (שמות יט).
מרבי יהודה הלוי למדנו על א-לקי אברהם הנבדל מאלקי אריסטו , ומתגלה לאדם בתוך המציאות הריאלית ולא בהפשטה פילוסופית.
אך יציאת מצרים אינה רק בסיס אמוני. התורה במקומות רבים רואה ביציאת מצרים בסיס להתנהלות שבין אדם לחברו. היותנו גרים בארץ מצרים צריכה להביא ליחס משפטי ראוי לחלשים בחברה 'וְגֵר לֹא תוֹנֶה וְלֹא תִלְחָצֶנּוּ כִּי גֵרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרים' (שמות כב). הרמב"ן מסביר שמשמעות הנימוק היא: 'כי אני רואה דמעת העשוקים אשר אין להם מנחם ומיד עושקיהם כח, ואני מציל כל אדם מיד חזק ממנו'. אכן דרישה זו אינה דווקא כלפי הגר אלא גם כלפי היתום והאלמנה לֹא תַטֶּה מִשְׁפַּט גֵּר יָתוֹם וְלֹא תַחֲבֹל בֶּגֶד אַלְמָנָה וְזָכַרְתָּ כִּי עֶבֶד הָיִיתָ בְּמִצְרַיִם וַיִּפְדְּךָ יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ מִשָּׁם (דברים כד).
זכרון ההתגלות האל-קית במצרים צריך ליצור חברה הרודפת בכל כחה את הצדק לחלש דווקא.
תודעה זו לא מסתפקת בשמירת זכויותיו של החלש והדחוי אלא דורשת גם הזדהות רגשית איתו :וְאַתֶּם יְדַעְתֶּם אֶת נֶפֶשׁ הַגֵּר כִּי גֵרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם, (שמות כג ט) ואף אהבה, דווקא לבעלי המעמד החברתי הנחותְ: אָהַבְתָּ לוֹ כָּמוֹךָ כִּי גֵרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם (ויקרא יט לד).
בחברה כזו אין מקום לפערי מעמדות מוחלטים המאפיינים כל כך את העולם העתיק, ובמובנים רבים גם את זה המודרני: כִּי עֲבָדַי הֵם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם לֹא יִמָּכְרוּ מִמְכֶּרֶת עָבֶד.(ויקרא כה). יש כאן הצבת אלטרנטיבה ל'בית העבדים' המצרי המבוסס על כוח והיררכיה.
לא רק דאגה לחלש נלמדת מיציאת מצרים, אלא דרישה חברתית רחבה הרבה יותר הכוללת החזקת הנופל כלכלית, ואיסור על לקיחת רבית. כִי יָמוּךְ אָחִיךָ וּמָטָה יָדוֹ עִמָּךְ וְהֶחֱזַקְתָּ בּוֹ ...אַל תִּקַּח מֵאִתּוֹ נֶשֶׁךְ וְתַרְבִּית ... אֲנִי יְקֹוָק אֱלֹהֵיכֶם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם לָתֵת לָכֶם אֶת אֶרֶץ כְּנַעַן לִהְיוֹת לָכֶם לֵאלֹהִים (ויקרא יט). משמעות איסור ריבית היא בנית מערכת כלכלית שונה, כזו המבוססת על ערבות הדדית, ועל ראיית ה'צדקה' כ'צדק', המשנה את כל משמעות הבעלות האנושית על רכושו.
אמור מעתה - מדינת ישראל, מדינתו של העם שהורתו ולידתו בהתגלות האלוקית במצרים, המשנה סדרי עולם, צריכה להבנות על אתוס חברתי שבבסיסו הצבת האחריות לחלש- דאגה כלכלית, אמפתיה ואהבה. המבנה הכלכלי היהודי צריך להיות כזה הרואה ברכוש פקדון בידי האדם הנועד לבנית חברת מופת.
לקראת הבחירות הבאות עלינו, ומתוך משבר הקורונה ושלל השלכותיו, חשוב לומר: ציבור שזהותה היהודית של המדינה יקרה ללבו, צריך לדרוש מנציגיו , להתקרב , ולו במעט לחזון הזה.
