מעבר בין מפלגות, שינוי ערכים ואידאולוגיות דבר שמקובל בפוליטיקה, ובפרט לקראת מערכות בחירות . רבני הדור האחרון נתנו דעתם לנושא ובמיוחד הרב שלמה גורן שכתב תשובה מיוחדת בנושא.

הרב דוד שטרן

לאחרונה אנחנו שומעים על חברי כנסת שעוברים ממפלגה למפלגה, פעמים אפילו בין מפלגות שהשקפת עולמם שונה אחת מרעותה. האם חבר כנסת שבחר לשנות את השקפת עולמו, או את המפלגה באמצעותה הוא רוצה להתמודד בבחירות הבאות, צריך 'להשיב את המנדט' למפלגה בה נבחר תחילה, או שמעבר בין מפלגות הוא דבר לגיטימי?

בספרו תורת המדינה (עמ' 63-64) התייחס הרב גורן לשאלה זו. לשיטתו (שם עמ' 53-57), בהגדרתו ההלכתית נבחר הציבור הוא כשליח. בהתאם, לפי הכלל ש'שלוחו של אדם כמותו', שלטון הנבחרים הוא למעשה שלטון העם.

אמנם, כיוון שבמדינת ישראל שיטת הבחירות אינה אישית אלא מפלגתית, אזי אין לראות בחבר הכנסת כשליח שמונה באופן פרטי, אלא כמייצג של המפלגה ודרכה. על כן, אם הגיע הנבחר למסקנה שיותר אין לו מקום במפלגה דרכה נבחר, ואינו מתפטר, אזיי הוא מועל בשליחותו ועובר על דברי משלחו, ששליחותו בטלה (רמב"ם, הלכות שלוחין פ"א ה"ב). עליו להשיב אפוא את 'המנדט' למפלגה דרכה נבחר. אם אינו פועל כך, הרי הוא כמי ש'משנה מדעתו של בעל הבית', שנקרא גזלן. (אמנם, ייתכן מצב בו חבר הכנסת יטען שדווקא המפלגה היא זו ששינתה את דרכה, ולא הוא, כמו גם במקרה שבו למפלגה עצמה לא הייתה מלכתחילה השקפת עולם ברורה). הרב גורן אף הציע לחוקק חוק שיפקיע אוטומטית את כהונתו של חבר כנסת שנוהג באופן זה. נציין כי גם הרב ישראלי (חוות בנימין, א', סימן יב, עמ' צא) סבר שזכות העם להחליט שהשליח כבר אינו ממלא את שליחותו ולסלקו מתפקידו.

בדומה, כבר בשו"ת זקן אהרון (וולקין, ב', סי' קכט) כתב, שנציג ציבור שהתחייב בחתימתו שיפעל על פי הוראות שולחיו, וכעת אינו מתנהל לפי התחייבותו ועושה כעולה על רוחו - שליחותו בטלה.

דומה כי גישה שונה לרב וולדנברג. בשו"ת ציץ אליעזר (כ"א, סי' ט) כתב שאחד הטעמים לכך שאין לערוך משאלי עם הוא שלא תמיד יש לעם את היכולת ואת הכוח ללמוד ולהבין נושא מסוים על כל פרטיו. העניק אם כן העם את כוח ההחלטה לנציגיו, ובזה הוא סומך על שיקול דעתם. לפי זה, כוחם של חברי הכנסת אינו אמור לייצג בהכרח את דעת העם, אלא ניתן להם כוח להכריע לפי מה שלדעתם טוב לעם ולמדינה. נראה, שגישתו שונה מזו של הרב גורן, ולדידו יתכן ששינוי תפישת עולמו של חבר כנסת לגיטימית, זאת בהנחה שהיא מונעת מכך שהוא סבור שזו טובת העם. אולם הרב יעקב אריאל (בהסכמתו לספר שבות יהודה וישראל, לר"י זולדן) כתב שגם לפי גישה זו, אין היתר לחבר כנסת לשנות את תפישת עולמו מן הקצה אל הקצה, כיון שהבוחרים בחרו בנציג זה על מנת שייצג מצע מסוים, ואילו היו יודעים שישנה את דעתו, לא היו בוחרים בו.