וישלח- קדימה ותיעדוף, הראיה בפרשה
מגפת הקורונה העלתה על פני השטח דילמות רבות – מהבולטות שבהן: קדימה ותיעדוף חולים כאשר משאבי הטיפול מוגבלים.
כיצד מכריעים?
התלבטות קשה עמדה לפני יעקב אבינו, לקראת המיפגש עם עשו - מה לעשות עם בתו דינה: להציגה לפניו, ככל יתר בני המשפחה, ולהסתכן שמא יחמוד אותה בשל יופיה, או להחביאה בתיבה ולהסתירה מפניו. חכך בדעתו, ולבסוף הכריע: להחביא. הכרעה מתעדפת זו "זכתה" לימים לביקורת: "... ודינה - נתנה בתיבה ונעל בפניה שלא יתן בה עשו עיניו, ולכך נענש יעקב שמנעה מאחיו שמא תחזירנו למוטב, ונפלה ביד שכם" (רש"י בראשית לב, כג).
חיינו רצופים דילמות, ומצבי-קצה מחדדים זאת שבעתיים. מגפת הקורונה העלתה על פני השטח דילמות רבות – מהבולטות שבהן: קדימה ותיעדוף חולים כאשר משאבי הטיפול מוגבלים. מחסור במכשירי הנשמה, בצוותים רפואיים מטפלים, בתרופות וחיסונים וכדו', עלול לעורר שאלות קשות וסבוכות: האם נכון לתעדף צעיר על קשיש, רופא ואחות על אדם מן השורה, משכיל על הדיוט, מי שחלה שלא באשמתו על מי שהתרשל בהתנהגותו, ועוד.
בספר חדש שראה אור לאחרונה מטעם 'מרכז תורה ומדינה': מכת מדינה – הלכות מדינה במשבר מגפת הקורונה, נדונה סוגיה זו, לצד סוגיות רבות נוספות שזמן זה גרמן. אחד המקורות המשמעותיים לדיון זה, הוא תשובת מרן הראי"ה קוק זצ"ל (משפט כהן, קמג). בכלל דבריו שם, התייחס הרב לשאלת תיעדופו של תלמיד חכם גדול אל מול אדם פשוט. בהקשר זה כתב הרב:
"סתמו עלינו רבותינו אבות ההוראה ז"ל את הדרך של המשקל כאן. ונראה מסתימתם, שאפילו אם אנו רואים שאחד הוא הדיוט וקטן שבישראל, והשני הוא גדול ורם ונישא בתורה ומע"ט, מ"מ אנו מבטלים את דעתנו, ונאמר האדם יראה לעינים, ויש כאן מאי חזית, ואין דוחין נפש מפני נפש".
דומה הדבר ליולדת, שכאשר רובו של התינוק כבר יצא, אין לה עליו שום קדימה, וזאת "אפילו אם תהי' האם גדולה בישראל ומעשים טובים ונביאה, למשל כמרים ודבורה וחולדה וכיו"ב", בעוד שהיילוד עדיין לא שנה כלל ועיקר את פרקו. לפי שכלל זה לנגד עינינו: "נעלה תורה את השער הזה כולו בפנינו, שלא נעשה מעשה בהריגת אדם ע"י אומדנתנו אפילו כשהיא ברורה מאד".
פרט זה של הלכת תלמיד חכם אל מול הדיוט - לצד הלכות נוספות – לא רק על עצמו הוא מלמד אלא על כלל רחב ממנו הרבה: אין לתעדף משכיל על בור, צעיר על זקן, וגם לא רופא ואחות על אדם מהשורה. עם זאת, שונה הדבר בכל שנוגע לשני חולים שלגביהם יש הערכה רפואית מוסמכת שמבחינה ביניהם מהותית: טיפול רפואי משופר לאחד עשוי להחלימו, בעוד שסיכוייו של השני - בטיפול מקביל - פחותים בהרבה. במקרה כזה נימנו וגמרו רבים מהפוסקים - כרב משה פיינשטיין, הרב שלמה זלמן אוירבך, ועוד – שנכון לתעדף ולהקדים את הראשון על פני השני. אמת, גם תיעדוף כזה לא ייעשה בניתוקו של השני ממכונת הנשמה אליה כבר חובר, ברם כאשר מדובר במצב בו שניהם נמצאים לפנינו ושניהם עדיין לא חוברו, הרי ש-כאמור- הראשון קודם.
לא תמיד קל לאתר מקורות תורניים קדומים חד-משמעיים למתן מענה לשאלות כה חמורות. לא בכדי כתב הרב ש"ז אוירבך, בהקשר דומה: "אין אני קובע מסמרים בכל מה שכתבתי כי השאלות הן חמורות מאד, ואינני יודע ראיות ברורות" (שו"ת מנחת שלמה תניינא, פו). אשרנו שזכינו ששתל הקב"ה את מרן הרב זצ"ל בדורנו, להתוות לנגד עינינו דרכי הלכה והכרעה.
הרב נריה גוטל הוא ראש מחלקת המחקר במרכז תורה ומדינה, ניצן, ורבה של קהילת רדליך, ירושלים.
