משפחה טבעית או הסכמית

דיון על מקומה של המשפחה הטבעית בעולם בו כל המוסדות והמוסכמות המסורתיים נמצאים בהליכי התפרקות והתפוגגות

שתי כתבות התפרסמו  באתר ערוץ 7 ביחס לידיעה החדשותית על חה"כ מירב בן ארי שהחליטה להביא לעולם ילד בלי להתחתן. האחת של דינה שקראה תיגר על התופעה-" למה על חשבון הציבור?" והשנייה של ברוריה המעודדת את המהלך- "לא נטל ולא חד הורית".

תחת הוויכוח האם חה"כ מירב והילד יפלו בהכרח לנטל על הציבור או לא, מסתתר ויכוח עמוק ומשמעותי הרבה יותר.

על פניו דינה - המתנגדת לתופעה - מציעה עולם נוקשה של משפחה במובן המסורתי בו יש אבא ואמא וכל חריגה ממסגרת זו היא תופעה של בדיעבד שצריך להסתדר איתה אבל לא לשאוף אליה ובוודאי לא לעודד אותה. לעומתה ברוריה - שהיא עצמה חלק מהתופעה החדשה כפי שהיא מעידה על עצמה – מציעה עולם חדש בו משפחה היא מושג נרטיבי, כלומר , כל משפחה מעצבת מושג זה בהתאם למה שהיא. עבורה משפחה יכולה להיות- אמא וילדים שבאו מגורם עלום , שני אמהות או שני אבות וכד' והעיקר כמובן היא האהבה שמנצחת את כל החסמים. הדיון בעניין בנושא הנטל הכספי הוא משני  לדעתי לעומת הדיון המהותי על מקומה של המשפחה הטבעית בעולם בו כל המוסדות והמוסכמות המסורתיים נמצאים בהליכי התפרקות והתפוגגות. לתוצאות דיון זה השלכות משמעותיות ביותר על כל תחומי חיינו החברתיים הרגשיים והכלכליים. 

חשוב לציין כי בעשרים וחמש השנים האחרונות עומדת המשפחה הטבעית תחת מתקפה קשה שנועדה לפרק אותה. מדינת ישראל במערכת החוקים שלה אימצה באופן חד משמעי את תפיסת עולמם של מי שרואים במשפחה מוסד הסכמי. ברוריה תקבל מענק לימודים בפתיחת כל שנת לימודים עבור ילדיה אותם היא בחרה להביא לעולם בלי אב מובחן, בלי שום מבחן כלכלי. דינה שבחרה לגדל את ילדיה במסגרת המשפחה הטבעית לא תקבל מענק זה אלא אם כן היא תוכיח שהיא במצב כלכלי קשה. במקרה ודינה וברוריה ירשמו את ילדיהם לאותו מעון ילדה של ברוריה יקבל עדיפות על פני ילדה של דינה גם אם דינה רשמה אותו לפני ברוריה. יש עוד לפחות כעשר הטבות המפלות לרעה באמצעות החוק את מי שבחרה לגדל את ילדה במסגרת המשפחה הטבעית. הטבות אלו יכולות להצטבר למאות אלפי שקלים במהלך שמונה עשרה שנות גידול הילד ועל כך כמדומני יצא קצפה של דינה.

שינוי זה לא התרחש במקרה. מדובר בהליך מתוכנן אותו מובילים ארגונים שונים שרובם מקושרים לקרן החדשה לישראל. ארגונים אלו יצרו קבוצות לחץ בכנסת בתקשורת ובמערכות המשפט ששינו את החוקים ואת  היחס למשפחה וערכיה. אני בטוח שרבים  מהשותפים להליך לא מודעים למשמעות העמוקה של הליך בו הם שותפים. את השינויים הובילו תחת מעטה החמלה לנשים שהמסגרת המשפחתית שלהן התפרקה מסיבות שונות, ואליהן צרפו את מי שבחרו במודע להביא לעולם ילד יתום מהולדה. כך הגענו למצב בו מדינת ישראל למעשה מעודדת את פירוק התא המשפחתי הטבעי. מדובר בתופעה שחשוב להבין אותה ואת הבסיס הרעיוני והמוסרי שלה.

אכן המשפחה הטבעית היא מסגרת יחסית נוקשה ולא בחירית. מכלול הקשרים במשפחה זו בנוי יותר על חובות מאשר על זכויות , והמימוש העצמי נמצא בדר"כ במקום השני. לעומתה המשפחה ההסכמית היא משהו שנוצר מתהליך הרבה יותר בחירי היא מתגברת על המכשולים הטבעיים וההלכתיים בעזרת טכנולוגיה והיא נותנת מקום מרכזי למימוש העצמי. לכאורה המשפחה הטבעית מבטאת את העולם המסורתי המשעבד שהוא נחלת העבר, והמשפחה ההסכמית את העתיד הבחירי המשוחרר. הסיפור "ילד אהבה של אמא" הוא דוגמא אחת מיני רבות להובלת האג'נדה שבחסות ההסכם – "החוק" יכולה למחוק את נוכחותו של האב ואחריותו הטבעית לילדו, כדי לממש את בחירתה של האם להביא ילד לעולם בכל מחיר. משפחה כזו מתוארת בספר כמשפחה נדירה ומיוחדת משפחה של אהבה. מכאן כמובן הדרך קצרה לצרוף עוד אישה למשפחה בתפקיד "האב" או לשני גברים שבוחרים לאמץ ילד או ילדה.

לא אכנס לוויכוח היכן מקבלים הילדים יותר יחס ויותר אהבה. ברור לגמרי שיש משפחות טבעיות בהן הילדים מוזנחים ויש משפחות הסכמיות בהם הילדים זוכים לשפע כלכלי ורגשי על אף כל הקשיים החברתיים. ברצוני להאיר את המשמעות העמוקה של ההבדל בין משפחה הסכמית למשפחה טבעית ומהן ההשלכות הנגזרות משינוי זה. 

משפחה היא מעגל האחריות הכי בסיסי שיש לכל אדם. קשר הדם יוצר מעגלי מחויבות חברתית ברורים שהם הבסיס לקיומה של החברה האנושית. האחריות של הורים לילדיהם בצעירותם ושל ילדים להוריהם בזקנותם והקשר הבין דורי לסבים ודודים וכד' הוא קשר טבעי וחזק לטוב ולרע, קשר שלא ניתן להכחשה או החלפה. קשר זה גם מייחד את המין האנושי בו יש משמעות לדור הסבים והסבתות ולמארג המשפחתי של קרובי המשפחה. אצל אף אחד מבעלי החיים אין קשר של דור שלישי ואצל רובם גם לא מתקיים קשר של הורים לאורך זמן. מעטים הם בעלי החיים שמפתחים קשרי נאמנות בין בני זוג. קשר המשפחה הטבעי הוא אחד הדברים המייחדים באופן מובהק את המין האנושי, ומאפשרים צמיחתה של חברה. לעומת זאת במשפחה ההסכמית אין מעגלי מחויבות טבעיים יש הסכם. במשפחה טבעית כאשר ההורים לא מסוגלים למלא את תפקידם מסיבה כלשהי מעגלי האחריות ברורים. לעומת זאת במשפחה הסכמית מי שנתן תוקף להסכם היא המדינה, ולכן גם מי שנושא באחריות מבחינה מהותית במקרים אלו היא המדינה. חה"כ מירב בן ארי כתבה שהשר כחלון ביקש לחזק אותה ואמר לה אם ישאלו אותך מי האבא של הילדים תגידי שאני האבא. מבלי משים נגע השר כחלון בלב הבעייה. אכן בתפיסת העולם של המשפחה ההסכמית, המדינה, שהשר כחלון מייצגה בתפקיד שר האוצר, הופכים להיות ההורים האולטימטיבים של כל ילדי המדינה. מדובר בתפיסת עולם מסוכנת ששוללת למעשה את חרותנו ומובילה להתערבותה הגסה של המדינה בניהול חיי המשפחה כפי שהדבר בא לידי ביטוי בהצעת החוק הורים וילדיהם שהוכנה במשרד המשפטים ועומדת על סדר יומה של הממשלה.  

בהפוך על הפוך מי שמייצגים את החופש מכבלי המסורת ומכבלי מגבלות הטבע מוליכים אותנו לשעבוד בו המדינה מנהלת לנו את חיי המשפחה וקובעת איזה שם מותר לנו לתת לילדנו, מהו עולם הערכים שאנו מחויבים להעניק להם, מה ניתן לדרוש מהם ומה לא וכד' ובמידה ולא נעמוד בסטנדרט הנדרש תוכל המדינה להוציא מרשותנו את ילדנו לטובת משפחות אחרות שהרי משפחה טובה ואוהבת היא דבר נרכש. לא מדובר בחששות ערטילאיים אלא במציאות שמתהווה מול עינינו. הרעיונות המופרכים בהם המדינה עלולה להתערב בחיינו המשפחתיים לקוחים כולם מתזכיר הצעת החוק הממשלתית ילדים והוריהם.  ומהעדויות הרבות על הוצאת ילדים מרשות הוריהם בקלות רבה מידי.

לא ניתן ולא צריך לאסור בחוק מקרים כמו של חה"כ מירב בן ארי שמביאה ילד לעולם מאב מובחן. אבל אסור לנו כחברה לאפשר לאב זה להשתמט מחובתו המוסרית כאב לבנו, גם אם הם לא יבנו חיי זוגיות. כמו כן עלינו לומר בפה מלא שזה לא מוסרי לגזור על ילד יתמות בירוקרטית מהולדה, וכל ילד זכאי לדעת מזרעו של מי הוא נוצר ואיזה מטען הוא נושא עמו לכל חייו. אחריות הורית היא דרישה בסיסית מכל מי ששותף מבחינה ביולוגית בהבאת ילד לעולם. כמו כן הגיע הזמן להתארגנות ציבורית שתפסיק את האפליה לרעה של רוב הציבור שבוחר לגדל את ילדיו במשפחה טבעית.  

בתודה ובברכה

מיכאל פואה