בשורת היום שאחרי
החלטת משרד הבריאות לאפשר לכל נערה מגיל 14 לרכוש את גלולת היום שאחרי ללא מרשם וללא נוכחות הורה, אולי נועדה לסייע לבנות צעירות שנקלעו לסיטואציה מורכבת, אבל בפועל תורמת להפחתת האחריות ההורית ולניתוק בין הבנות למבוגר האחראי בחייהן בסוגיות רגישות ומשמעותיות.
החידוש הטכנולוגי המאפשר לנשים שהרו לקחת גלולה יום אחרי ולהיפטר מהריון עוד לפני שחוו אותו הוא בהחלט בשורה גדולה לנערות או נשים שחוו אונס ונכנסו להריון בעל כורחם. במקרים אלו יש הצדקה שלא יעמוד שום מחסום של גיל או מימון בפני מי שבעל כורחה עלולה להפוך לאם שלא מרצון. אך הדרך בה בחר משרד הבריאות לאפשר זאת מעוררות שאלות כבדות.
משרד הבריאות החליט לאפשר לכל נערה מגיל 14 לרכוש את הגלולה ללא צורך במרשם, ובכך לעקוף את הצורך בשיתוף של מבוגר באירוע כל כך משמעותי כמו כניסה להריון. החלטה זו אבסורדית שהרי בגיל 14 אין לילדים תעודת זהות. אם כן, משמעות ההחלטה היא שכל ילדה תוכל מעתה לרכוש את הגלולה. אולם נתעלם לרגע מהאבסורד הטכני, ונתמקד במשמעות המהותית.
מספרים שבחלם היה גשר ממנו נפלו עוברים ושבים רבים. ישבה מועצת החכמים של העיר ודנה מה צריך לעשות כדי למנוע את הנזק הרב שנגרם לאנשים בעקבות הנפילות הרבות. ההחלטה הייתה כמובן לבנות בית חולים בסמוך לגשר כך שכל מי שנופל יוכל לקבל טיפול מידי.
ההחלטה של משרד הבריאות היא במובן מסוים מטופשת אף יותר מההחלטה של מועצת החכמים בחלם. קטינות רבות מתקשרות בבכי כמעט כל שבוע לקווי החירום שלנו, אומרת מנכ"לית 'דלת פתוחה' שפעלה לקידום ההחלטה, בגלל שלא יכלו לרכוש את גלולת היום שאחרי. עכשיו הם יוכלו לרכוש את הגלולה בלי ידיעת הוריהן או מבוגר אחר.
ומה עם החוויה של קיום יחסי מין בלי בשלות ובלי אחריות? מי אמור להסביר לקטינות האלו שהן הורסות לעצמן את החיים אם לא המבוגר האחראי שאמור להימצא בסביבתן?
האם מתן האפשרות שנערים ונערות יוכלו לקבל 'שירותי בריאות מיניים' ללא נוכחות הוריהם, כפי שמופיע בחזון של 'דלת פתוחה' אכן משרתת בסופו של יום את בריאותם הנפשית והפיזית של נערים ונערות אלו. לפי החוק במדינת ישראל מי שבעל את הקטינה שנכנסה להריון ועכשיו זקוקה לגלולה הוא עבריין. משמעות הדבר שהמחוקק סבור שההסכמה של קטינה לקיום יחסי אישות היא לא בעלת משמעות, ובעצם מדובר בסוג של ניצול הקרוב לאונס. מי ילווה את הילדה הצעירה הזו ברגעים מכוננים אלו כשהיא בעצם מתחילה להבין שיש משמעות הרת חיים לבילוי ולכיף שאולי היא חוותה לרגע? מי יציל אותה מעוד פיתוי וגלישה לעבר פי תהום הניצול ההשתקה והפחד?
ההכרזה החגיגית של עמותת 'דלת פתוחה' על ההצלחה להשיג פריצת דרך בקידום זכויות אדם בסיסיות, המאפשרות לנערות בנות 14 חופש בחירה, היא מגוחכת לפחות כמו השמחה בפתיחת בית החולים מתחת לגשר בחלם, ואולי בעצם היא הסרת כל גדרות הביטחון שעל הגשר כי הרי ממילא למטה יש בית חולים אז מה אכפת שיפלו.
