מצווה עשה מהתורה לתת לעני צדקה – "כִּי יִהְיֶה בְךָ אֶבְיוֹן... פָתֹחַ תִּפְתַּח אֶת יָדְךָ לוֹ". וכל שהגיע אליו עני, ולא נתן לו צדקה, עבר על איסור לא תעשה מהתורה – "לֹא תְאַמֵּץ אֶת לְבָבְךָ וְלֹא תִקְפֹּץ אֶת יָדְךָ מֵאָחִיךָ הָאֶבְיוֹן".
כתיבתו ההגותית של מרן רה"י הגר"ש ישראלי התאפיינה בשילוב הפן ההלכתי יחד עם החזון שהעמיד לנגד עיניו. הגותו המדינית מביאה מאפיין זה לשיא ביטויו. הגרש"י זיהה חובה לפעול ללא לאות על מנת להביא את מדינת ישראל, שקמה על פי הדגם של "חברת אחריות גדולה", לידי מימוש של "יסוד כסא ה' בעולם". לצורך כך הוא נקט בהגות המביאה לידי מעשה, בעיון תורני ובפסיקת הלכה, כתיבה ודרשה שכל מטרתם הפצת תורת ארץ ישראל. על אף האכזבה שידע הרב אל מול דמותה של מדינת ישראל כפי שהצטיירה לפניו ברבות השנים, לא זנח מעולם את היעדים ששם לו למטרה, מעולם לא הפסיק להלל את הפלא שחולל הקב"ה לעמו, עם שהיה למשיסה ולמרמס מגף הקלגס וקם מן האפר זקוף גו לקומם את עצמאותו. הנה כי כן, לא היה לו ספק שעוד יבוא היום בו מדינת ישראל תמלא את שליחותה וייעודה עלי אדמות.
בחינת הגותו המדינית של המלבי"ם מתוך האספקלריה של בית הבחירה מגלה שתי מסגרות תיאורטיות. האחת היא תהליך הלב והסגולה, שמביא לידי ביטוי את הבחירה החוזרת ונשנית באבות האומה, בתהליך של ברירת הפרי מן הקליפה, בן אחד מתוך שנים, עד להתרחבות הסגולה לשנים עשר שבטים. המסגרת השניה היא תלותה של הנהגת העולם הגדול בהתנהגות העולם הקטן – האדם, במסלול אוניברסלי ופרטיקולרי המשתלבים זה בזה, לקראת תיקון העולם. בית המקדש הוא המקום שמחבר בין 'העולם הקטן' ובין 'האדם הגדול', כביכול מעין נקודת אמצע, "בין האין סוף ובין הצמצום, בין הבלתי גבול ובין הגבול".
הציפייה להדחתו של בעל תפקיד שכשל מיד עם תום המלחמה היא טבעית ואף הכרחית, אך מורכבת משלל היבטים הכוללים תיקון עומק של הכלל והפרט מתוך שאיפה ליצור עתיד טוב ומתוקן יותר.
יום העצמאות קורא לנו להתבוננות פנימה, אל דמותה הרצויה של מדינתנו.
מחבר המאמר סוקר את הבריתות שהיו לארוך הדורות דרך האבות, סיני ועד הכניסה לארץ
בירור מקיף באשר ליסודות המשטר הנוהג בישראל - כברוב העולם המערבי – המשטר הדמוקרטי. זאת, על פי דרכה של תורה
מרכז תורה ומדינה שמח להיענות לבקשת מערכת כתב העת 'אמונת עתיך', לפתוח בסדרת מאמרים מקצועיים, שעניינם: מדע המדינה.
במאמר זה יוכח כי הבריתות אשר כרת ה' עם בני ישראל, החל משתי הבריתות עם אברהם וכלה בברית עם בית דוד, הן נקודות הציון בהתפתחותו של עם ישראל
המאמר הנוכחי מבקש להציע את פתיחתו של בירור מקיף באשר ליסודות המשטר הנוהג בישראל – כברוב העולם המערבי – המשטר הדמוקרטי.
בתמיכת משרד התרבות והספורט
