הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל, ידע להכיל בקרבו את המורכבות של ראיית אורות וצללים בהתנהלותן של מדינת ישראל, של ממשלת ישראל, ושל התנועה הדתית-לאומית.
לא מעט אנשים רואים בציונות הדתית משנה מדינית ופוליטית, אידאית והשקפתית ותו לא, כזו שאינה תופסת משקל מחייב כחלק מגופי הלכה שאינם רק "אפשריים" אלא "מחייבים".
גרסתו של לוק בנוגע ל'אמנה החברתית' והצגת ההבדלים בין גרסת לוק לגרסת הובס. ישנם שני הבדלים יסודיים קיימים בין הובס ללוק, האחד הוא הדת והשני הוא המדינה.
על 'האמנה החברתית' ועל תפיסתו של הובס, המעמידה את האדם מול הטבע, וכנגדו מכוננת את תפיסת הריבונות האנושית. האידיאולוגיה הטכנולוגית המשעבדת את הטבע לרצון האדם נגזרת בסופו של דבר מטענת ריבונות זו. התרבות השולטת בטבע.
האם מאז ומעולם חיו בני אדם במסגרת מדינית או שמא מדובר בצורה חדשה של ארגון חברתי? האם החיים המדיניים הם המצב הטבעי עבור האדם, האם הם טובים יותר או רעים יותר מאשר החיים בהעדרה של מדינה?
ההשערה, העומדת ביסודה של הסדנה, היא שהמתודה ההשוואתית של המחשבה המדינית תוכל להוציא בשיטת ה'רקונסטרוקציה של הטקסט' את המקורות הפוליטיים היהודיים המצוטטים על מנת לבצע תהליך של אורתוקסיזציה של המחשבה המדינית
היסוד לכל דיון במחשבה המדינית היהודית בכלל ובשאלת קיומו של 'היהודי המדיני' בפרט מצוי בדברי הרמב"ם: "כבר התבאר תכלית הבאור, שהאדם מדיני בטבע, ושטבעו - שיהיה מתקבץ ואינו כשאר בעלי החיים אשר אין לו הכרח להתקבץ."
