האם מלך ישראל צריך להיות "ככל הגויים"- קיימות דעות שונות לגבי מצות מינוי המלך, אין כוונת התורה שהמלך יהיה ככל הגויים, אלא דווקא מלך שבו יבחר ה'
מלך שמחל על כבודו אין כבודו מחול, ומבארים האחרונים שזה משום שכבוד מלך ישראל הוא כבוד ה', ואין המלך רשאי למחול על כבודו של ה'.
יכולתו של נביא להעמיד מלך משאר השבטים, דומה ליחס בין שילה לבין ירושלים בנוגע להיותם "המקום אשר יבחר ה'". ההלכה התייחסה גם למשכן שילה כמקום נבחר, אלא ששילה הייתה בחירה זמנית בעוד שירושלים היא הבחירה הקבועה.
מאמר העוסק בקשרים הלכתיים בין מלכי בית דוד לבין ירושלים ובזיקה הגמורה שבין בחירת ירושלים לבין בחירת בית דוד, כאשר בחירת בית דוד כוללת בתוכה גם את בחירתו כמלך ירושלים הבלעדי.
: "שׂוֹם תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אֱלֹהֶיךָ בּוֹ מִקֶּרֶב אַחֶיךָ תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ לֹא תוּכַל לָתֵת עָלֶיךָ אִישׁ נָכְרִי אֲשֶׁר לֹא אָחִיךָ הוּא".
רמב"ם אומר שמותר למלך לקחת מכלם בשוה או ממכעיסיו כי כן משפט המלך, אבל אם לקח שלא ע"פ דיניו הוא גזלן.
התורה לא הבטיחה מלוכה למלך הנבחר עד עולם, אלא רק כל עוד הוא ובניו שומרים את מצוות ה' ולא ירום לבבם.
האם מתקימת מצוה זו בכל צורת שלטון או דוקא במלכות? מה מטרתה של המצוה, שלטון על כל יחיד או רִכוז עניני הממלכה?
"כִּי תָבֹא אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר ה’ אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ וִירִשְׁתָּהּ וְיָשַׁבְתָּה בָּהּ וְאָמַרְתָּ אָשִׂימָה עָלַי מֶלֶךְ כְּכָל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר סְבִיבֹתָי"
מי הם המצֻוִּים והמוסמכים למנות מלך, וכיצד? בשאלה זו יש להבחין בין מִנוי מלך מלכתחילה, לבין מִנוי בנו של המלך לממשיכו.
